מחקר התאומים

מחקר התאומים הישראלי (מ.ת.י) כולל כ-1000 זוגות תאומים שנולדו בשנים 2004-2005 והוריהם כשרובם הגיעו אלינו מספר פעמים בגילאים שונים (3.5,5,6,7,9) . באמצעות משימות (שהילדים מאוד אוהבים), אנו בודקים אצל כל ילד תכונות רבות: התנהגות פרו-חברתית, אמפתיה כלפי ילד אחר, תכונות טמפרמנט (רגש חיובי, רגש שלילי, שליטה עצמית…),ערכים, קבלת החלטות ואינטראקציה בין הילד לבין הוריו. היתרון הגדול במחקר כזה הוא היכולת להשתמש במודל התאומים. באמצעות המודל, אנו משווים בין מידת הדמיון של תאומים זהים (מונוזיגוטים) ותאומים לא זהים (דיזיגוטים) בתכונות שונות, וכך אומדים את מידת ההשפעה שיש לגנטיקה, סביבה משותפת (גורמים משותפים בסביבת הילדים כגון בית, שכונה, תרבות) וסביבה לא משותפת (גורמים שונים בסביבת הילדים כמו חברים, כיתה, חוגים) על אותה תכונה. בנוסף, באמצעות שיטות גנטיקה מולקולארית, אנו בוחנים השערות על גנים ספציפיים וכיצד אלו משפיעים על הילדים ועל סביבתם.

במערך הנוכחי, מערך גיל 15, התאומים גדלים ונכנסים לגיל ההתבגרות. מטרתנו במערך זה הינה לבחון כיצד מתפתחים ערכים בקרב הילדים. עד היום, המחקר על ערכים נעשה בעיקר על מתבגרים, וזאת מתוך ההנחה שלילדים עדיין אין תפיסת עולם מגובשת מספיק כדי להיות מונחים על ידי ערכים. אחת מהמטרות שלנו הינה להראות כי עוד לפני גיל ההתבגרות, ילדים יודעים להגיד מהם הערכים שמנחים אותם, גם אם אינם מנסחים זאת בצורה מופשטת כמו מבוגרים.

מתוך ממצאי המחקר

השפעת לידה בסיכון על ההתנהגות האמהית

כהורים לתאומים יודעים אתם וודאי כי הריון של תאומים נחשב תמיד כהריון בסיכון, דבר העלול להוות גורם לחץ להורים רבים. מחקר התאומים הישראלי מעוניין לבדוק- מה ההשפעה של לידה בסיכון על התנהגות האם?

ממצאי המחקר מראים כי ההשפעה של לידה בסיכון על התנהגות האם מתווכת ע”י גורם גנטי- הגן DRD4 (גן בעל תפקיד חשוב במסלול הדופמין, שהוא מוליך עצבי במוח). אמהות שנושאות את הגן בצורה מסוימת (שנקראת DRD4-7R), היו יותר רגישות להשפעותיה של הלידה בגורמי סיכון מאמהות שלא נושאות את הגן בצורה זו, דבר שהשפיע על התנהגותן כלפי הילד.

ממצא זה מצטרף לממצאי מחקרים רבים בעולם, ומתאר את התהליך הדו צדדי בין גורמי סיכון סביבתיים ורגישות גנטית של ההורה שיוצרים הבדלים אינדיבידואליים ביכולת ההורה לאינטראקציה רגישה עם ילדו.

היחסים בין התאומים

אחת מהשאלות אותן שואל מחקר התאומים הישראלי היא מהי מהות הקשר ומערכת היחסים המורכבת בין תאומים, זהים ולא זהים. בניסיון לעמוד על טיב מערכת היחסים בין התאומים, אנו שואלים במחקר שאלות כגון: עד כמה התאומים מודעים וקשורים זה לזה, האם קיימת תחרות בין התאומים, האם יש הבדלים בטיב מערכת היחסים בין תאומים זהים לתאומים לא זהים, וכן הבדלים בין תאומים לאחים שאינם תאומים.

בעזרת 1281 שאלונים שמלאו אמהות לתאומים בני 3, המשתתפות במחקר התאומים הישראלי, התאפשר לנו לענות על שאלות אלו ואחרות.

תאומים זהים לעומת תאומי אחווה: נמצאו יותר יחסי קרבה ותלות אצל תאומים זהים מאשר אצל תאומי אחווה מאותו מין. באשר ליחסי קונפליקט ויריבות, לא נמצא הבדל.
תאומי אחווה לעומת אחים שאינם תאומים: נמצאו יותר יחסי קרבה ותלות ופחות יחסי קונפליקט ויריבות אצל תאומים אחווה לעומת זוגות אחים לא תאומים.

מה גורם לתאומים להיות שונים זה מזה?

רבים מההורים שמגיעים למעבדה שלנו מעידים על כך שגם אם התאומים שלהם זהים מבחינה חיצונית, הם שונים לחלוטין מבחינת האופי שלהם. ההבדלים בין התאומים נובעים מגורמים שונים, והמקור שלהם יכול לנבוע כבר מהלידה (או אפילו ברחם!). אחת הסיבות לכך יכולה להיות המשקל בלידה, וספציפית הפרש הגדלים בין התאומים בזמן הלידה.

בדקנו את זוגות התאומים מאותו המין שנולדו כאשר תאום אחד גדול מהשני ב-20% או יותר, ומצאנו שלתאום הגדול יותר בעת הלידה יש סיכוי גדול יותר לסבול מבעיות התנהגות בגיל 3.5. הקשר הזה בין הפרשי הגדלים בלידה ובעיות התנהגות היה נפוץ יותר בקרב תאומים לא זהים, מאשר בקרב תאומים זהים.

בחירת שמות לתאומים

9% מזוגות התאומים במחקרנו נקראים בשמות קשורים, רובם בני אותו המין ורק מיעוט קטן היו בעלי מין שונה.

1. שמות חורזים באופן מובהק (כמו יונתן ואיתן).

2. שמות בעלי אותיות משותפות או מצלול דומה (כמו הילי ויהלי).

3. שמות מאותו עולם תוכן (כמו תבור וארבל). – הנפוץ ביותר

4. שמות משלימים (כמו הוד והדר).

5. שמות זוגות תנ”כיים (כמו אברהם ויצחק).

למרות מה שניתן היה לצפות, תאומים בעלי שמות קשורים לא היו בעלי הסתגלות חברתית ורגשית שונה ביחס ליתר התאומים מאותו המין.

יש קשר בין מתן שמות קשורים להלבשת תאומים באופן דומה. לבוש דומה הוא ביטוי נוסף להתייחסות לתאומים כיחידה אחת בחלק מהמשפחות.

ככל שילדים לבושים דומה יותר, כך נטו יותר להתנהגות פרו-חברתית (לתגובות והתנהגויות שמטרתן להיטיב עם רווחתו של האחר). כמו כן, התאומים שהולבשו זהה היו פחות ביישנים מהילדים שהולבשו שונה.