המחקרים שלנו
מחקר התאומים
מחקר התאומים הישראלי (מ.ת.י)
המחקר כולל כ-1000 זוגות תאומים שנולדו בשנים 2004-2005 והוריהם כשרובם הגיעו אלינו מספר פעמים בגילאים שונים (3.5,5,6,7,9) . באמצעות משימות (שהילדים מאוד אוהבים), אנו בודקים אצל כל ילד תכונות רבות: התנהגות פרו-חברתית, אמפתיה כלפי ילד אחר, תכונות טמפרמנט (רגש חיובי, רגש שלילי, שליטה עצמית…),ערכים, קבלת החלטות ואינטראקציה בין הילד לבין הוריו. היתרון הגדול במחקר כזה הוא היכולת להשתמש במודל התאומים. באמצעות המודל, אנו משווים בין מידת הדמיון של תאומים זהים (מונוזיגוטים) ותאומים לא זהים (דיזיגוטים) בתכונות שונות, וכך אומדים את מידת ההשפעה שיש לגנטיקה, סביבה משותפת (גורמים משותפים בסביבת הילדים כגון בית, שכונה, תרבות) וסביבה לא משותפת (גורמים שונים בסביבת הילדים כמו חברים, כיתה, חוגים) על אותה תכונה. בנוסף, באמצעות שיטות גנטיקה מולקולארית, אנו בוחנים השערות על גנים ספציפיים וכיצד אלו משפיעים על הילדים ועל סביבתם.
במערך הנוכחי, מערך גיל 11, התאומים גדלים ונכנסים לטרום גיל ההתבגרות. מטרתנו במערך זה הינה לבחון כיצד מתפתחים ערכים בקרב הילדים. עד היום, המחקר על ערכים נעשה בעיקר על מתבגרים, וזאת מתוך ההנחה שלילדים עדיין אין תפיסת עולם מגובשת מספיק כדי להיות מונחים על ידי ערכים. אחת מהמטרות שלנו הינה להראות כי עוד לפני גיל ההתבגרות, ילדים יודעים להגיד מהם הערכים שמנחים אותם, גם אם אינם מנסחים זאת בצורה מופשטת כמו מבוגרים.
מחקר התינוקות
המחקר הישראלי להתפתחות המשפחה (מ.י.ל.ה)
המחקר כולל כ-900 משפחות שפגשנו לראשונה כבר בשלב ההיריון בין השנים 2010-2012. בשלב זה , מדדנו באמצעות שאלונים את הציפיות של ההורים מילדם העתידי ומעצמם כהורים. לאחר מכן, כשהילדים נולדו והגיעו לגיל 9 חודשים, המשפחות הגיעו אלינו למעבדה. סיימנו לאסוף נתונים משלב זה, והיום אנו נמצאים בשלב ניתוח הנתונים מגיל 9 חודשים ואיסוף הנתונים של אותם ילדים בגיל 18 חודשים ובגיל 33 חודשים. במחקר זה אנו בודקים את אותן תכונות שאנו בודקים במחקר התאומים:טמפרמנט, (ניצנים של) אמפתיה ואינטראקציה בין הילד להוריו, בצורה שמותאמת לתינוקות. גם במחקר זה אנו משתמשים בשיטות של גנטיקה מולקולארית על מנת לבדוק שאלות על הקשר שבין תורשה וסביבה בהתפתחות האישיות. חקר טמפרמנט בתינוקות מהווה יתרון גדול, שכן יחסית לילדים גדולים יותר, השפעתה של הסביבה יותר מצומצמת (אם כי ללא ספק משפיעה) ולכן לרוב יש יותר אפשרות להבחין בשינויים כתוצאה מהבדלים גנטיים. יתרון נוסף של המחקר הזה הוא ביכולת להשוות בין האמונות והציפיות של ההורים לפני שהילד נולד ובין מה שמתרחש בפועל, ולבדוק כיצד אמונות אלו משפיעות על חיי המשפחה לאחר שהילד נולד.
מחקרי המעבדה הפתוחה
כיצד ערכים משפיעים על התנהגות פרו-חברתית בקרב ילדים?
התנהגות של ילדים יכולה להיות מרתקת. לעתים אפשר להסביר אותה בקלות ולעתים קשה להבין מה הביא ילד להתנהג דווקא באופן מסוים. מחקר חדש של המעבדה להתפתחות חברתית באוניברסיטה העברית, עוסק באחת מהזוויות של הנושא - השפעה של ערכים על התנהגות פרו-חברתית בקרב ילדים. המחקר מתייחס גם לשאלות מרתקות בנוגע לתפיסה החברתית של ילדים, למשל:
האם לילדים, כבר מגיל 5, יש רעיון בנוגע למהם הערכים שלהם?
האם ילדים יכולים לדרג את הערכים שלהם כפי שעושים מתבגרים ומבוגרים?
כיצד יתנהגו ילדים בסיטואציה שבה הערכים האישיים שלהם יתנגשו עם נורמות חברתיות?
כיצד מאפיינים כגון מין וגיל משפיעים על הקשר בין ערכים להתנהגות אצל ילדים?