המחקרים שלנו
מחקר התאומים
מחקר התאומים הישראלי (מ.ת.י)
מחקר התאומים הישראלי הוא מחקר אורך מקיף בו משתתפים כ-1,500 זוגות תאומים דוברי עברית שנולדו בשנים 2004–2005. לאורך השנים, ליווה צוות המחקר את חלק מהתאומים ומשפחותיהם מגיל 3 ועד לבגרות, באמצעות משימות, תצפיות ושאלונים שהותאמו לכל שלב התפתחותי.
מטרת המחקר היא להבין את הקשר המורכב בין תורשה לסביבה. בין הנושאים המרכזיים שנבחנו: התפתחות ערכים, אישיות, התנהגות פרו-חברתית ואמפתיה, לצד היחסים בין התאומים עצמם.
מערך המחקר המבוסס על "מודל תאומים" מאפשר באמצעות השוואה בין מידת הדמיון של תאומים זהים (החולקים 100% מהמטען הגנטי) לבין תאומים לא-זהים (החולקים כ-50% בממוצע), לאמוד את תרומתם היחסית של שלושה מרכיבים:
-
גנטיקה (תורשה)
-
סביבה משותפת – גורמים אליהם נחשפים שני התאומים יחד (כגון בית, סגנון הורות ושכונה).
-
סביבה ייחודית (לא-משותפת) – חוויות והשפעות הנבדלות בין השניים (כגון מעגל חברים, כיתה נפרדת או תחומי עניין שונים).
מחקר מפ"צ-התפתחות ערכים בילדות המוקדמת
האם אפשר לזהות ערכים כבר אצל ילדים קטנים מאוד - אפילו תינוקות?
התפתחות של ילדים בגיל הרך היא אחד הנושאים המרתקים והמסתוריים ביותר בפסיכולוגיה. לעתים קל לנו להבין מה מניע פעוט או ילד להתנהג בדרך מסוימת, אך לעתים קרובות אנו תוהים כיצד מתעצב המצפן הפנימי שמכוון את מחשבותיהם, בחירותיהם ומעשיהם עוד בטרם למדו לדבר. מחקר פורץ דרך של המעבדה להתפתחות חברתית באוניברסיטה העברית (במסגרת תכנית מענקי המחקר היוקרתית מפ"צ), צולל בדיוק אל תוך החזית הזו – חקר התפתחות הערכים בילדות המוקדמת. המחקר מתבסס על תיאוריית הערכים של שלום שוורץ ומנסה לענות על שאלות מרתקות בנוגע לתפיסה הערכית של תינוקות וילדים צעירים. המחקר שלנו שואף לא רק לחשוף את ניצניה הראשונים של הדרך הערכית אצל ילדים צעירים, אלא גם להבין כיצד טמפרמנט, שפה, תרבות והקשרים חברתיים שונים מעצבים אותה. המחקר אינו מוגבל למעבדה יחידה אלא פועל בפריסה נרחבת במוקדים מרכזיים: קמפוס הר הצופים וקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית תל-אביב יפו, אוניברסיטת חיפה ומדעטק חיפה.
מחקר התינוקות
מחקר התינוקות הישראלי (מ.י.ל.ה)
מחקר התינוקות (מ.י.ל.ה) החל עם כ-400 תינוקות (כיום מתבגרים צעירים, שנולדו בין השנים 2011–2013) והוריהם. ההורים החלו להשתתף במחקר במהלך ההיריון, ודיווחו על הציפיות שלהם מילדם העתידי ועל ציפיותיהם מעצמם כהורים לעתיד. לאורך הילדות, המשפחות הגיעו למעבדה או השתתפו מרחוק בנקודות זמן שונות (בגיל 9 חודשים, 18 חודשים, 3 שנים, 5 שנים, 6 שנים ו-10 שנים). באמצעות משימות מהנות ואינטראקטיביות, אנו בוחנים את התפתחותם של הבדלים בין-אישיים במזג, באמפתיה ובאינטראקציות בין הורים לילדיהם לאורך הילדות ובגיל ההתבגרות המוקדם. באמצעות שיטות של גנטיקה מולקולרית, אנו בוחנים שאלות הנוגעות לקשר שבין גנטיקה וסביבה בהתפתחות מערכות היחסים בין הורים לילדיהם ובהתפתחות הילד. אחד היתרונות של המחקר הוא היכולת להשוות בין הציפיות ההוריות שנאספו לפני הלידה לבין התצפיות בפועל על הילדים במהלך ילדותם. ככל שהילדים מתפתחים מתקופת הינקות לפעוטות, לילדות האמצעית, לגיל ההתבגרות המוקדם ובהמשך לגיל ההתבגרות, מוקד המחקר והשיטות שבהן אנו משתמשים משתנים בהתאם. אנו בוחנים את התפתחותם של מערכות ערכים וזהות, מיומנויות חברתיות ואף התנהגות מקוונת.
שני שלביו האחרונים של מחקר התינוקות התקיימו במהלך השנה הראשונה למלחמת 7 באוקטובר בישראל, עם פרוץ המלחמה ושישה חודשים לאחר מכן, והתמקדו בשינויים ובתגובות של ילדים והוריהם לאירוע חיים שלילי ומשמעותי כל כך, אשר השפיע על כלל האוכלוסייה. המחקר הנוכחי בוחן שינויים בערכים בתקופת מלחמה, תוך שימוש בנתונים שנאספו מהמשפחות כדי לזהות קשרים והבדלים בין תגובותיהם של הורים וילדים למלחמה.
"בגלל הרוח"
מחקר "בגלל הרוח" הושק זמן קצר לאחר מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. זהו המחקר הגדול ביותר שנערך במהלך מלחמת ישראל–חמאס לבחינת גורמי סיכון פסיכולוגיים, חוסן ותפקוד. יותר מ-16,000 אנשים, במסגרת מספר מדגמים, תרמו נתונים לאורך מספר גלי איסוף נתונים שנערכו בין השנים 2023–2025.
המחקר סיפק הזדמנות ייחודית לבחון בזמן אמת את השפעות המלחמה, וכבר הוביל למספר פרסומים. בין היתר, המחקרים עוסקים באופן שבו המלחמה השפיעה על הדתיות והרוחניות של אנשים, באופן שבו אנשים גיבשו עמדות בנוגע למשא ומתן על שחרור החטופים, ובאופן שבו קשיים כלכליים שנגרמו בעקבות המלחמה השפיעו על בריאות הנפש.
מחקרי המעבדה הפתוחה
כיצד ערכים משפיעים על התנהגות פרו-חברתית בקרב ילדים?
התנהגות של ילדים יכולה להיות מרתקת. לעתים אפשר להסביר אותה בקלות ולעתים קשה להבין מה הביא ילד להתנהג דווקא באופן מסוים. מחקר חדש של המעבדה להתפתחות חברתית באוניברסיטה העברית, עוסק באחת מהזוויות של הנושא - השפעה של ערכים על התנהגות פרו-חברתית בקרב ילדים. המחקר מתייחס גם לשאלות מרתקות בנוגע לתפיסה החברתית של ילדים, למשל:
האם לילדים, כבר מגיל 5, יש רעיון בנוגע למהם הערכים שלהם?
האם ילדים יכולים לדרג את הערכים שלהם כפי שעושים מתבגרים ומבוגרים?
כיצד יתנהגו ילדים בסיטואציה שבה הערכים האישיים שלהם יתנגשו עם נורמות חברתיות?
כיצד מאפיינים כגון מין וגיל משפיעים על הקשר בין ערכים להתנהגות אצל ילדים?